<h1>תשובות בעלי התוספות סימן קי"ח — תשובת רבינו שמואל יהודה ב"ר מנחם הלוי</h1>
<h2>דף ג.</h2>
על אודות החוב. מאחר ששמעון מודה שהיה במעמד, כמו שטוען נהי כשעמדתי אצלך לא נדרתי כו', ודאי חייב שמעון ליתן חלקו גם לחוב, ויש לשום אותו כמה היה שוה בשעה שפטרו השר להצילם. ובני העיר ישומוהו המכירים החייב והערבים. ואותן שנשארו מוטל חלקם מאחר שראה ושמע שנדרו לשר לפוטרו מן החוב ולא מיחה בידם. וכיון שנשתתף עמהם לדבר אל השר להצילם, ושתק עבור החוב ולא מיחה ואמר דעו שלא אתן חלקי לחוב, שליחותא דידיה קא עבדי. דשותף כיורד ברשות דמי כדאמרינן פ' חזקת הבתים [ב"ב מ"ב ע"ב]. ואמרינן פ' מי שהיה נשוי [כתובות צ"ד ע"א] הני תרי אחי או תרי שותפי דאית להו דינא בהדי חד, ואזל חד מינייהו בהדיה לדינא, ואידך איתיה במתא, לא מצי למימר לא ניחא לי, אלא שליחותיה עבד. כ"ש הכא שראה ושמע ולא מיחה, ואפילו גילוי דעתא לא עביד. אמנם לא יחשבו לו כל החוב אלא כדפרשתי לעיל כמה שהיה שוה לימכר, כדתנן (פ"ב) [פ"א] דמכות [ג' ע"א] מעידנו בפלוני שחייב לחבירו מאתים זוז על מנת ליתנם לו עד שלשים יום, והוא אומר עד עשר שנים, ונמצאו זוממים, אומדים כמה אדם רוצה ליתן כו'. ואמרינן פ' החובל [ב"ק פ"ח ע"ב] מעידנו באיש פלוני שגירש את אשתו כו'. אלמא כל שעתא אומדינן לפי החוב. דכל אשראי ספק, ספק אתי ספק לא אתי [פסחים קי"ג ע"א]. הילכך שמין החוב כמה שוה לימכר, המכירים היאך היה בטוח, וגם לפי זמן הפירעון שעדיין לא הגיע. הכל למדתי מדברי מורינו ז"ל.
ועבור הי' ליטרין שאשתו של שמעון באת עם אותו תיור, לאו כל כמיניה לומר לא שלחתיה. אבל לא יתן כ"א חלקו, כי מה יכול שלא באו עם בני ביתם. והכל יתנו לפי הנפשות על כל הנמלטים, ולא לפי הממון, כדאיתא פ' הגוזל בתרא [ב"ק קט"ז ע"ב] (כת') שיירא שהייתה מהלכת במדבר כו', ואם שכרו להם תיור כו'. ולפי הנפשות שאמר השר להציל יחשבו בין הניצולים בין שהוקדשו לשמים. ומה שטוען שמעון על שמכרה ספריו בריגנשפור"ק, והשיב שלא מכר משלו כלום, ישבע כדבריו. ולאו כל כמיניה לומר הקהל אמרו לי למוכרן, דמה להם למכור ספרי' אחרים, דאין שליח לדבר עבירה [קידושין מ"ב ע"ב]. ואשר כתבתי לפי הנפשות שאמר השר להציל, כן דעתי נוטה שכל אחד יתן לפי הנפשות הנלוים עליו בשעה שהשכירו השר. אע"פ שקצת מהן עלו לגבוה. מ"מ צריך כל אחד ליתן לפי מניין נפשות ביתו אשר אמר להשכיר עליהם. וי' ליטרין שנתנו לתיור יתנו כולם לפי הנפשות, כי מה יכול שמעון שהשאר לא באו עמהן. ושלום שמואל יהודה ב"ר מנחם הלוי בש"י מלנדשהו"ט.
